<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן פ"ח</h1>
<h2>דף קח:</h2>
וראיתי שציוה רבי להגעיל סכינים של גוים בתוך הקדירה. ואמר לתת מים רבים מכדי האיסור היוצא מן הסכין כדי לבטלו בס' שלא ייצטרכו שוב להגעיל הקדירה. והא דאמרינן [ביצה ד' ע"ב] אין מבטלין איסור לכתחילה, הני מילי לאוכלו. אבל כי האי גוונא אין [איסור] לבטלן. ולמה הצריך הכתוב שבירה בכלי חרס ומריקה ושטיפה בכלי מתכת, ישהה עד למחר ויהא הכל פגום ומותר. שהרי כלי מדין לא הצריך הכתוב הגעלה אלא באותן שהיו בני יומן. וא"ת מפני שאין מבטלין איסור לכתחילה, הא ליתא דהא בפרק כל שעה [ל' ע"א] אמר רב קדירות בפסח ישברו. ומקשינן ולישהינהו עד לאחר פסח כדי לבטל האיסור. ומתרץ אין זה מבטלין אלא היכא שמבטלין כדי לאכול טעם האיסור, (אלא) [אבל] בוודאי מבטלין האיסור [שלא] כדי לאכול הטעם דבהאי טעמא לא ניחא ליה. וי"ל כיון שחל [חיוב מריקה ושטיפה] עלייהו שבירתו תו לא (פרעיה) [פקע]. וקשה מהאי דאין מעמידין [ל"ד ע"א] דאמר החרצנים והזגים לאחר שנים עשר חודש מותרים ואע"ג דחל עלייהו איסור הנאה מותרים אף באכילה, כדאמרינן התם.
